מתוך תכנית "הפרקליטים" בערוץ 22:

אודות

המשרד הוקם בשנת 1987 בניהולו של עו"ד יצחק חשן, המתמחה בתביעות ייצוגית, רשלנות רפואית והמתות חסד.

עו"ד יצחק חשן היה חבר בוועדת המשפטנים בראשות פרופסור שטיינברג (ועדת שטיינברג) שגיבשה המלצות לחקיקת חוק הנוטה למות אשר חוקק בשנת 2006.

כמו כן, עורך הדין צחק חשן כתב את הספר "החופש למות בכבוד" אשר דן בזכות המשפטית ( בדין העברי, הישראלי והבינלאומי ). יש לציין, כי הדין השתנה במדינת ישראל מאז כתיבת הספר ( החל מפסיקות של בתי המשפט וכלה בחקיקת חוק הנוטה למות ). זאת ועוד, עורך הדין יצחק חשן היה שותף, ביחד עם הגב' עדינה מרקס, ז"ל, מייסדת האגודה לזכויות החולה ויו"ר האגודה, לשעבר, בכתיבת הספר: "רגע , דוקטור...זכויות החולה בישראל" ( הספר דן בזכויות החולה ובחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996).

עו"ד יצחק חושן מתמחה בנושאים: תביעות יצוגיות | רשלנות רפואית | המתות חסד

תחמי התמחות

תביעות יצוגיות

משרדו של עו"ד יצחק חשן מתמחה בתביעות ייצוגיות - תביעות פרטיות
של אדם התובע בעניין המשותף לאנשים רבים.
קרא עוד..

תחמי התמחות

רשלנות רפואית


עו"ד יצחק חשן בעל ותק רב בתביעות מסוג רשלנות רפואית,
המוגשות לאחר טיפול רפואי כושל אשר גרם נזק למטופל.
קרא עוד..

תחמי התמחות

המתות חסד

עו"ד יצחק חשן קבע מספר תקדימים בתחום המתות החסד,
תוך ניהול הליכים משפטיים רבים בתחום הרשלנות הרפואית והזכות למות בכבוד.
קרא עוד..

מאמין שיש בידך עילה לתביעה? צור עימי קשר עוד היום

תביעות יצוגיות

 משרד עו"ד יצחק חשן מתמחה ב"תובענות ייצוגיות", קרי תביעות אשר מוגשות על ידי בן אדם
אחד בשם קבוצה של בני-אדם, שיש להם עניין משותף, ביחד עם התובע המייצג.

מטרת התובענה הייצוגית היא לעודד ניזוקים לתבוע, למשל, אם זה בתחום הצרכני, חברות אשר הטעו צרכן  לרכוש מוצר אשר יוחסו לו בפרסומים, לדוגמא, סגולות ריפוי. בדיעבד, הסתבר לאותו צרכן כי אין הוכחות ליעילות המוצר ולמעשה אותו הצרכן שילם, מבלי לקבל תמורה, כלשהיא, עבור כספו.

בנסיבות אלה, אם יוכיח, צרכן זה, כי הוא עומד בתנאים לאישור תובענה ייצוגית אשר קבועים בסע' 3, 4  ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, כמו גם, יוכיח, באופן לכאורי, את העובדות הנטענות בכתב התביעה וישכנע את בית המשפט, במידת סבירות ראויה, שמילא, באופן לכאורי, אחר כל תנאי הסף הנדרשים לשם אישורה של התובענה כייצוגית, קרי כי "יש אפשרות סבירה", שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, לרבות של התובע המייצג, תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, כי אז יאשר בית המשפט בקשתו לאישור התובענה כייצוגית.

באופן תיאורטי, לאחר אישור התובענה כייצוגית, ממשיך בית המשפט לדון בתובענה האישית של התובע המייצג. בפרקטיקה, בשלב זה, מרבית הבקשות ( כ-99% מאלה שהוגשו ) לאישור התובענה כייצוגית מסתיימות או בהסתלקות התובע המייצג מתביעתו, ללא קבלת תמורה לקבוצה ו/או לתובע המייצג ו/או לעורך דינו או בפשרה, ללא דיון בתובענה כך, כשהחברה הנתבעת מתחייבת לפצות את ה"קבוצה" שבשמה הוגשה התובענה ולשלם לתובע המייצג גמול ולעורך דינו - שכר טרחה, כך ש"חיי התיק", הינם קצרים יחסית בהגיעם לסיום כבר בשלב הראשון של ההליך המשפטי. 

 

 

מאמין שיש בידך עילה לתביעה? צור עימי קשר עוד היום

המצב המשפטי במדינת ישראל

 בעלה של הגב' דינה נקש, גדעון, סבל בתחילת שנות ה-80 ממחלת ניוון שרירים סופנית. עו"ד יצחק חשן צפה במהלך שנת 1987 בתוכנית "ערב חדש" אשר בה אשתו דברה על הסבל, שבעלה עובר בשל מחלתו. עו"ד חשן התקשר אל אשתו, ייעץ לה לפנות לבית המשפט ועתר לבית המשפט העליון, שלא להאריך את חיי בעלה, באופן מלאכותי , שכן הוא היה מחובר למכונת הנשמה. גדעון נפטר בטרם הדיון התקיים כך, שכל מה שנותר לבית המשפט לומר היה: "באין עותר - אין עתירה". 

עו"ד חשן ייצג, מאז העתירה בעניין המנוח נקש, ועד תחילת המאה 21 כ-20 חולים, במצב דומה לזה, שבו היה המנוח.  כמו כן, עו"ד חשן ייסד, ביחד עם הגב' נקש, את האגודה למען הזכות למות בכבוד, כשמטרתה הייתה לגרום לאי הארכת חיי חולים סופניים. המטרה הושגה במועד חקיקת חוק הנוטה למות.

זאת ועוד, יואר כי עו"ד חשן הינו המחבר של הספר "החופש למות בכבוד" אשר דן בזכויות החולה הסופני בארץ ובעולם בסוף המאה הקודמת. לציין, כי המצב המשפטי השתנה מאז הוצאת הספר. לפיכך, יש להתעדכן בכל מקרה ומקרה ואין לראות בנאמר באתר זה כדי לשמש תחליף לייעוץ משפטי.

ייצוג החולים בפני בית המשפט גרם להעלאת הנושא לדיון ציבורי ולהד תקשורתי (עיתונות, רדיו וטלביזיה), כשהללו גרמו לכנסת לחוקק בשנת 2006 את חוק הנוטה למות. "וועדת שטיינברג", בראשות הרב והרופא, הפרופ' אברהם שטיינברג, דנה במשך חודשים רבים בגיבוש המלצות אשר הוגשו לכנסת.  הוועדה הורכבה מ-4 תתי וועדות ועו"ד חשן נמנה על חברי תת-ועדת המשפטנים,והשתתף בישיבותיה, כמו גם בדיונים, שהתקיימו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כשבסיומם הוגשה הצעת החוק להצבעה והתקבלה כחוק. 

יש לציין את תרומת חוק הנוטה למות, בכך שלראשונה, בית המחוקקים של מדינת ישראל הכיר בזכות לסיוע חולים סופניים, שחייהם לא יוארכו, באופן מלאכותי.

היתרון של חוק הנוטה למות הוא בכך, שהתייתר הצורך לפנות לבתי המשפט במקרים, שבהם החולה הסופני מבקש, שחיו לא יוארכו באופן מלאכותי הואיל והדיון המשפטי הועבר אל ועדות בתוך בתי החולים אשר אמורות להתמנות על פי החוק. החסרון בחוק זה הוא בכך, שאינו נותן סעד לחולים, שתוחלת חייהם מעל ל-6 חודשים, כמו גם לא לחולים אשר סבלם אינו ניתן לשליטה הגם שתוחלת חייהם קצרה מ-6 חודשים.

בנסיבות אלה, התעורר הצורך בקרב חברי כנסת אחדים, להגיש הצעות חוק, שיתנו מענה לאותם החולים, שחוק הנוטה למות אינו חל עליהם. בעניין זה יש לציין את הצעת החוק מאת חבר הכנסת, לשעבר, חיים אורון ( בשנת 2010 ) וזאת של חבר הכנסת עופר שלח ( בשנת 2013 ) - שתיהן  עסקו בתיקון לחוק, שיקרא לשם הקיצור: "מוות במרשם רופא". משמעות התיקון, שלרופא תהא הזכות לעזור לחולה סופני לסיים חיו, מבלי שהרופא יועמד לדין באשמת עבירה של סיוע להתאבדות. הצעת החוק אושרה ביום 8/6/14 ע"י וועדת שרים לחקיקה ברוב קולות, אך, למצער, המנוח, השר (לשעבר) לאזרחים וותיקים, אורי אורבך ז"ל הגיש, יום למחרת, ערר  לוועדת שרים לחקיקה, נגד הצעות החוק של חברי הכנסת, זהבה גלאון ועופר שלח כך, שלמעשה, הצעות החוק "הוקפאו".

יש לציין, כי בסוף שנת 2014  אישר, כבוד השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בקשה להפסיק את פעולת מכונת ההנשמה של חולה סופני בניוון שרירים, כשעמדת היועץ המשפטי לממשלה תומכת בבקשה. מתצהיר החולה והמסמכים, שנלוו לבקשה עולה כי המחלה לא פגעה בתפקודו השכלי, וכי החולה היה מודע למצבו, הביע רצונו להתנתק ממכונת ההנשמה ובכך לסיים את חייו בכבוד.

יש להדגיש, כי עמדת היועמ"ש נדרשה, במקרה זה, הואיל וסוגיה כה סבוכה מצריכה חוות דעת של נציגי המדינה. היועמ"ש הסביר כי למרות, שהחולה אינו עונה להגדרת "החולה הנוטה למות", יש לפעול בהשראת חוק זה. החוק "מבקש ליצור איזון זהיר, בין ערך קדושת החיים לבין הערך של אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים. כפועל יוצא, יוצר החוק הבחנה בין פעולה אקטיבית המביאה למותו של אדם, לבין פעולה פסיבית, מחדל (או הימנעות מטיפול רפואי), מחדל שיש בו כדי להביא לכך, שהמחלה תגבר על האדם ותכריע אותו". 

בהתאם לכך, הביע היועץ המשפטי לממשלה את דעתו כי אין מניעה לכך, שהחולה ימשיך להיות מחובר כל העת למכונת הנשמה, כשבמקביל לכך, תבוצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה ושל ריכוז החמצן עד ל-21% (שזה הריכוז של החמצן באוויר הרגיל). בנסיבות אלה, לא יתבצע ניתוק ממכונת הנשמה, מחד גיסא, ולא ייכפה על המבקש טיפול רפואי, שאינו מעוניין בו. 

להבדיל מעמדת היועמ"ש, על פי פסק הדין של השופט כהן, הרופא שביצע את ההליך צריך לנקוט פעולות, לבצע את ההליך ולוודא, מעל לכל ספק סביר, שהחולה נחוש בדעתו. רק אם ישיב בחיוב כי רצונו בכך, ניתן יהיה להיעתר לרצונו. כמו כן, אישר לבצע הפחתה הדרגתית לקצב ההנשמה עד למינימום ולתעדו, כראוי, בהתאם לנהלים הרפואיים.

החולה אשר יוצג על-ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט ואבי סתיו, סבל ממחלת ניוון עצבים, סופנית, ובשנים האחרונות היה משותק לחלוטין, למעט יכולתו להזיז את עיניו. הוא היה מרותק למיטתו, לא יכול היה יכול לדבר, לא שלט בסוגריו והונשם באופן מלאכותי. לאחרונה, חלה הרעה במצבו והיה קיים חשש לכך, שיאבד היכולת לתקשר באמצעות תנועות העיניים.

החולה כתב: "גמרתי אומר לסיים את חיי. קשה לתאר במילים את מצוקתי וסבלי ואת חוסר האונים שבו אני מצוי, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. אני מרגיש כי אני, למעשה, אדם מת בגוף חי. חיי הם גיהנום עלי אדמות ואיני סבור כי ניתן לכנותם חיים. אני מעוניין ליטול בחזרה את השליטה על חיי, להתנתק ממכונת ההנשמה ובכך לקבוע את עתידי ולסיים את חיי בכבוד".

יש להעיר, כי לאור עמדת היועמ"ש לא הוגש ערעור על פסק הדין, כך, שמאז פסיקתו, למעשה, רשאי רופא, לבקשת החולה, להפסיק פעולת הנשמתו, למרות שתוחלת חיו ארוכה מזאת הקבועה בחוק הנוטה למות. לפיכך, מומלץ, לחולים אף שאינם עומדים בתנאי חוק הנוטה למות, לבקש הפסקת טיפול מאריך חייים. יתכן כי זה הפתרון לשתיקת המחוקק, בנושא כה רגיש מעין זה ומעורר מחלוקות.

המצב המשפטי בעולם

נושא המתת החסד שנוי במחלוקת בקרב מדינות בעולם. יחד עם זאת בתי מחוקקים אחדים התירו צורה מסויימת של סיוע למות: הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, שוויץ ( שוויץ העניקה הזכות גם לכאלה שאינם אזרחי שוויץ ) ביבשת אירופה. המדינת אורגון, וושינגטון, מונטנה וקולומביה - בארה"ב. 

בית המשפט העליון של קנדה קבל רק לאחרונה, ביום 6/2/15 את הערעור על החלטת בית המשפט קמא, וקבע שאין תוקף לאיסור כנגד סיוע להמתת חסד ע"י רופא לכל בן אדם אשר מסכים באופן ברור לסיים את חיו ואשר סובל כתוצאה ממצב רפואי מכאיב וחשוך מרפא ( לרבות מחלה או נכות ) הגורם לו סבל מתמשך בלתי נסבל, בנסיבות מצבו.  האיסור על סיוע רופא להמתת חסד מפרה את הזכות לחיים, חירות ובטחון של בן אדם באופן כזה, שאינו בהתאם לעקרונות הבסיסיים של צדק. יש להדגיש, כי תוקף פסק הדין הזה, שניתן בקנדה, הינו למשך שנה בלבד ובמהלכה על בית המחוקקים בקנדה לבטל האיסור להמתת חסד ע"י רופא, כאמור, שאלמלא כן, ישאר החוק בתוקפו.

אף על פי כן, סיוע להמתת חסד בידי רופא נותר, עדיין, עבירה פלילית במרבית מדינות המערב.

הואיל וקיים ארגון בינלאומי ( הפדרציה העולמית של האגודות למען הזכות למות בכבוד ), שמאגד את כל המדינות החברות בה ואשר שמו לעצמן מטרה לקדם את נושא המתת החסד, ניתן יהא לעיין בקישור, שלהלן, ובו התייחסות למצב המשפטי השורר בכל אחת מהמדינות הללו, נכון למועד הפרסום באתר.

www.worldrtd.net

 

מאמין שיש בידך עילה לתביעה? צור עימי קשר עוד היום

רשלנות רפואית

 עו"ד יצחק חשן מטפל בתביעות אשר עילתם בתחום רשלנות רפואית. 

הכוונה ב"רשלנות רפואית" היא למעשה ו/או מחדל אשר נעשה למטופל על ידי מי מהצוות הרפואי, אם הטיפול נעשה בבית החולים או נגד מי ש"עוסק ברפואה", באופן פרטי או במסגרת חברות המטופל בקופת חולים והטיפול גרם למטופל נזק, שיכול היה להימנע.

בית המשפט לא יקבל תביעה בגין רשלנות רפואית אלא אם הניזוק, התובע, הוכיח כי כל התשובות לשאלות, כדלהלן, התמלאו: הרופא הפר חובתו המקצועית לטפל בניזוק, כאמור, קיים קשר סיבתי משפטי ועובדתי, בין הפרת החובה לבין גרימת הנזק לתובע לבסוף, כי נגרם לתובע נזק בשל הפרת החובה ע"י מי שטיפל בו.

רשלנות יכולה להיגרם, בין היתר, גם עקב וכתוצאה מאבחנה שגויה של מחלה וכתוצאה מאבחנה זו ניתן טיפול לא מתאים או שלא ניתן טיפול או שלא ניתן טיפול במועד, שבו היה צריך להינתן ונגרם נזק למטופל.

הרשלנות יכולה להיגרם גם בפעולות פולשניות, כגון ניתוחים פלסטיים,  לפני הלידה, במהלכה ולאחריה.

כמו כן, יתכנו מקרים שבהם הרשלנות הינה במתן תרופות, שלא היו צריכות להינתן למטופל או באי מתן טיפול תרופתי, שהיה צריך להינתן.

 

מאמין שיש בידך עילה לתביעה? צור עימי קשר עוד היום



BT Quick Contact